בסלנג עברי, וּש היא סיומת שמקורה בשפות סלאביות וביידיש ונועדה להביע חיבה, בעיקר כשהיא מצורפת לשמות פרטיים. כך, למשל, חנה בצירוף הסיומת הופכת לחנוש, דן הופך לדנוש וכיוצא בזה. מתוך ויקיפדיה

החלק האחרון; סוף של דבר, ובייחוד החלק הבא בסוף מילה. "לא הבנתי את הסיומת של המילה." "למילה הזאת יש סיומת המציינת נקבה." "הסיומת של הנאום הייתה מרשימה."

ורשמארטי, ורשץ, ורטגאו, ורתהם, וש, ושוכני, ושט, ושט על שם ברט, ושילישקי, ושינגטון (מדינה)