בסלנג עברי, וּש היא סיומת שמקורה בשפות סלאביות וביידיש ונועדה להביע חיבה, בעיקר כשהיא מצורפת לשמות פרטיים. כך, למשל, חנה בצירוף הסיומת הופכת לחנוש, דן הופך לדנוש וכיוצא בזה. מתוך ויקיפדיה

החלק האחרון, הסוף. "לא הבנתי את הסיומת של המילה." "הסיומת של הקונצרט היתה מרגשת."

ורשמארטי, ורשץ, ורטגאו, ורתהם, וש, ושוכני, ושט, ושט על שם ברט, ושילישקי, ושינגטון (מדינה)