חש בושה עמוקה; בוש ונכלם. "לאחר שנחשפה טעותו עמד אבל וחפוי ראש מול חבריו." "הנאשם יצא מבית המשפט אבל וחפוי ראש." "הוא שב לביתו אבל וחפוי ראש לאחר הכישלון."

"המשפחה הייתה שרויה באבל כבד לאחר פטירת האב." "הקהילה כולה שקעה באבל כבד בעקבות האסון." "פניו העידו על אבל כבד שנמשך זמן רב."

בגדים מתאימים לתקופת אבל, לרוב בצבע שחור

בילה יפה, נהנה; כייף; התשעשע

קינה

אבל הוא התגובה הרגשית האופיינית לאובדן. מרבית העיסוק באבל מתייחס לאובדן חיי אדם, אולם אבל מופיע גם נוכח סוגי אובדן אחרים: מחלה, פיטורים, גירושין ועוד. מתוך ויקיפדיה

אבלה (בשומרית: ???????????? (eb⁻la), ???????????? (eb⁻la⁻ta) או ???????? (eb₂⁻la)), השוכנת בצפון⁻מערב סוריה של ימינו, ליד חלב, הייתה עיר⁻מדינה חשובה בשלהי האלף ה⁻3 לפנה"ס (בערך 3000 לפנה"ס עד 2240 לפנה"ס) וכן בערך בין 1900 לפנה"ס ל⁻1650 לפנה"ס. מתוך ויקיפדיה

אבלות היא מצב הלכתי של האבל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו. משך האבלות מדורג בדרגות⁻חומרה שונות; שלשה ימי 'בכי', שבעה, שלושים, ובפטירת הורים - שנים עשר חודש. מתוך ויקיפדיה

חש צער על מי שמת

הצטער צער עמוק, בדרך כלל על מותו של אדם קרוב. "הוא אָבַל על מות אביו במשך חודשים ארוכים." "המשפחה אָבְלָה לאחר פטירת הסבתא." "הקהילה אָבְלָה על לכתו של המנהיג הוותיק."

נשחק או התכלה מרוב שימוש או מרוב זמן; התרפט. "הבגד הישן בלה לאחר שנים של שימוש." "השטיח בלה בקצותיו בגלל דריכה מרובה." "החבל בלה ונעשה חלש עם הזמן."

שחק מרוב שימוש. "הוא בילה את הנעליים תוך חודש."

העביר את זמנו בנעימים; התבדר; השתעשע. "הילדים בילו בפארק עד שעות הערב." "בחופשה המשפחה בילתה יחד ליד הים." "הוא בילה את אחר הצהריים בקריאה ובמנוחה."

שהה. "היא בילתה שבוע שלם בבית החולים לצד אמה." "הוא בילה שעות ארוכות בספרייה לקראת הבחינה." "המשלחת בילתה יומיים בעיר לפני שהמשיכה בדרכה."

הֻנָּה

כִּיף