המונח איכר (Peasant) מתייחס כיום לאדם העובד בחקלאות בחברה לא מתועשת, ובייחוד לאנשים שעסקו בחקלאות בתקופת ימי הביניים תחת משטרים פיאודליים. המילה "איכרים" משמשת כיום פעמים רבות כשם קולקטיבי לאוכלוסייה הכפרית במדינות העניות והלא מפותחות של העולם. מתוך ויקיפדיה

איכרים (בפולנית: Chłopi) הוא רומן רחב⁻יריעה מאת הסופר הפולני ולדיסלב ריימונט. רומן זה זיכה את מחברו בפרס נובל לספרות לשנת 1924. מתוך ויקיפדיה

אכר הוא ישות אלוהית מהמיתולוגיה המצרית. האל אכר היה השומר של אופקי השמים והיה בעל תפקידים גם בדואט (עולם המתים המצרי). הוא נמנה עם האלים המגנים על ספינתו של אל השמש רע. מתוך ויקיפדיה

עובד אדמה; חקלאי. "האיכר יצא לשדה עם שחר כדי לחרוש את האדמה." "בכפר הקטן התפרנסו רוב התושבים מעבודת האיכר." "האיכר טיפל בשדותיו לאורך כל עונות השנה."

גָּדַע. "הפועלים כרתו את העץ הישן שעמד בחצר." "לפי המסורת, הוא כרת ענף יבש והשליך אותו הצידה." "אסור לכרות עצים מוגנים ללא היתר מתאים."

בצירופים כרת ברית, כרת הסכם: התקשר בהסכם עם מישהו; הגיע להסכמה מחייבת עם מישהו. "שתי המדינות כרתו ברית לשיתוף פעולה ביטחוני." "החברה כרתה הסכם עם הספק החדש." "לאחר משא ומתן ממושך כרתו הצדדים הסכם פשרה."

נחתך, נקטע, נגדע

נקבע באופן מחייב והדדי, נחתם. "נכרתה ברית." "נכרת חוזה." "נכרת הסכם."

הושמד או חוסל עד תום; חדל מלהתקיים. "היישוב העתיק הֻכְרַת במלחמה ולא נותר ממנו זכר." "הרשויות פעלו עד שהמוקד הזיהומי הֻכְרַת לחלוטין." "בעקבות הציד הממושך כמעט הֻכְרַת המין מן האזור."

איכטלוריים, איכטריים, איכמן, איכסאל, איכסל, איכרים, איכרים (רומן), איכתיאורנאים, איכתיאורניס, איכתיובנטור