אנהרמוניה (באנגלית: Enharmonic) הוא מונח המשמש בתאוריית המוזיקה המודרנית לתיאור דרכים שונות "לאיית" את שמו של תו אחד: לדוגמה מי♯ = פה = סול♭♭, דו♯ = רה♭ וכן הלאה. שני צלילים שנשמעים זהים אך מוגדרים בצורות שונות נקראים "שוי⁻ערך אנהרמוניים"; שוי⁻ערך אנהרמוניים הם הומונימים, או שוי⁻צורה, מוזיקליים. יחסים אנהרמוניים יכולים להתקיים, בעיקרון, רק במערכת מושווית של אוקטבה המתחלקת לשנים⁻עשר חצאי⁻טונים שווים; אך גם במערכות אינטונציה שבהן שני צלילים שוי⁻ערך, כמו סי♭ ולה♯, למשל, אינם מבוצעים באותו גובה בדיוק, המאזין עשוי לתפוס את שניהם כאותו צליל, והמלחין יעשה שימוש בזהות הצלילים כפי שהם נקלטים אצל המאזין. מתוך ויקיפדיה

מונח בתורת המוזיקה המציין שקילות צלילית בין צלילים או בין סימני היתק שונים, כלומר כתיבה שונה של אותו גובה צליל בהקשר הרמוני שונה. "בפסנתר מודרני דו דיאז ורה במול נחשבים שקולים מבחינה אנהרמונית." "המורה הסביר כי פה דיאז וסול במול נשמעים זהים, אף שהם נכתבים אחרת." "בניתוח היצירה נעשה שימוש בכתיב אנהרמוני כדי להבהיר את ההקשר ההרמוני."

אנהלט, אנהלט⁻ברנבורג, אנהלט⁻דסאו, אנהלט⁻צרבסט, אנהלט⁻קתן, אנו, אנו (פרובינציה), אנו - עושים שינוי, אנו החיים, אנו ילדי הפלא