רשת קלועה של בד, עץ, מתכת וכדומה

בוכה בכי מר ועז; בוכה מאוד. "לאחר שקיבל את הבשורה הקשה, הוא בכה בכי תמרורים." "הילדה בכתה בכי תמרורים כשאבדה לה הבובה האהובה." "האם בכתה בכי תמרורים ליד מיטת בנה החולה."

בכה הרבה, לרוב מסיבה טפלה

בכה מאוד, מתוך צער או התרגשות עזה. "כששמע את הבשורה הקשה, בכה בדמעות שליש." "הילדה בכתה בדמעות שליש לאחר שאיבדה את הכלב שלה." "בקהל היו מי שבכו בדמעות שליש לנוכח הסיפור המרגש."

"לאחר שפוטר מעבודתו, הוא בכה על מר גורלו במשך ימים." "במקום לפעול לשינוי, ישב ובכה על מר גורלו." "היא לא בכתה על מר גורלה, אלא ניסתה להתחיל מחדש."

בכה הרבה, לרוב מסיבה פעוטה. "הוא נעלב מההערה הקטנה וכמעט בכה כמו ילד קטן." "אין סיבה לבכות כמו ילד קטן בגלל עיכוב קצר." "כשהפסיד במשחק, הוא בכה כמו ילד קטן."

נמצאת במצב שמצד אחד הוא מעציב או מביך, ומצד אחר מצחיק או מגוחך. "אחרי כל התקלות בחתונה, היא לא ידעה אם לצחוק או לבכות." "כששמעתי את ההסבר המופרך, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות." "מול הבלגן שנוצר במשרד, העובדים לא ידעו אם לצחוק או לבכות."

שירות הביטחון הכללי, מכונה בדרך כלל שַׁבַּ"כּ, או הַשַּׁבַּ"כּ (בראשית ימיו נקרא שִׁין⁻בֵּית, וכך הוא מכונה עד היום בכמה שפות זרות), הוא ארגון ביון ישראלי המהווה חלק חשוב בקהילת המודיעין הישראלית. השב"כ כפוף למשרד ראש הממשלה ונועד להגן על המדינה מפני ריגול, חתרנות פנימית וטרור המסכנים את ביטחונה. מתוך ויקיפדיה

שבכה (נכתב גם סבכה) היא מחיצה, בדרך כלל בצורת רשת, המשמשת לכיסוי פתחים או יצירת חיץ בין חללים, באופן המאפשר מעבר אוויר או נוזלים אך מונע מעבר אדם או בעלי חיים. מתוך ויקיפדיה

שובכ (בערבית: الشوبك) היא עיר בירדן. יש בה כ⁻12,500 תושבים. היא אחת הנקודות הגבוהות בירדן, ומפורסמת במטעי הפירות ובפרט התפוחים שלה. היא מפורסמת גם בגלל המבצר הצלבני מונראל (Montreal. בערבית: קלעת מונתריאל قلعة مونتريال) שנמצא בתוכה. מתוך ויקיפדיה

מתוך ויקיפדיה

הזיל דמעות כביטוי לתגובה רגשית. "התינוק בכה במשך דקות ארוכות עד שנרגע." "היא בכתה מרוב התרגשות בטקס הסיום." "הילד בכה כשאיבד את הצעצוע האהוב עליו."

הצטער על דבר מה לאחר שכבר אירע או לאחר שהחמיץ הזדמנות. "הוא בכה על ההזדמנות שהחמיץ." "רק אחרי שמכר את הדירה הוא בכה על כך." "אל תבכה על מה שכבר אי אפשר לשנות."

בכה והתאבל על מי שמת; קונן. "האם בִּכָּה את בנה ימים רבים לאחר מותו." "המשורר בִּכָּה את חברו בשיר נוגע ללב." "בני המשפחה בִּכּוּ את המת בטקס האשכבה."

בכו עליו, קוננו עליו, הוספד

כך היה, כל הימים