בוכה בכי מר ועז; בוכה מאוד. "לאחר שקיבל את הבשורה הקשה, הוא בכה בכי תמרורים." "הילדה בכתה בכי תמרורים כשאבדה לה הבובה האהובה." "האם בכתה בכי תמרורים ליד מיטת בנה החולה."

בכה הרבה, לרוב מסיבה טפלה

בכה מאוד, מתוך צער או התרגשות עזה. "כששמע את הבשורה הקשה, בכה בדמעות שליש." "הילדה בכתה בדמעות שליש לאחר שאיבדה את הכלב שלה." "בקהל היו מי שבכו בדמעות שליש לנוכח הסיפור המרגש."

"לאחר שפוטר מעבודתו, הוא בכה על מר גורלו במשך ימים." "במקום לפעול לשינוי, ישב ובכה על מר גורלו." "היא לא בכתה על מר גורלה, אלא ניסתה להתחיל מחדש."

רע מאוד, שלילי ביותר, חמור

מעשה שירגישו את תוצאותיו השליליות עוד זמן רב. "הכיתות הצפופות יוצרות דור אבוד של תלמידים. זוהי בכייה לדורות."

בְּנוֹסָף עַל כַּךְ, מֵעֵבֶר לזה, בְּנוֹסָף

בכה הרבה, לרוב מסיבה פעוטה. "הוא נעלב מההערה הקטנה וכמעט בכה כמו ילד קטן." "אין סיבה לבכות כמו ילד קטן בגלל עיכוב קצר." "כשהפסיד במשחק, הוא בכה כמו ילד קטן."

נמצאת במצב שמצד אחד הוא מעציב או מביך, ומצד אחר מצחיק או מגוחך. "אחרי כל התקלות בחתונה, היא לא ידעה אם לצחוק או לבכות." "כששמעתי את ההסבר המופרך, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות." "מול הבלגן שנוצר במשרד, העובדים לא ידעו אם לצחוק או לבכות."

כ' היא האות ה⁻11 באלפבית העברי. האות קרויה כ"ף (כָּף) משום שצורתה בכתב העברי העתיק מזכירה את צורת כף היד, ומילה זו מתחילה בעיצור הנהגה על פיה [k] או [χ] (כ רפה) תלוי במקומה בתוך הצירוף הלשוני. מתוך ויקיפדיה

תקבולת מוצלבת או תקבולת מצטלבת או תקבולת כיאסטית (יוונית: χίασμα מילולית כִיאַזְם) הוא אמצעי ספרותי, בו שתי שורות העומדות זו אחר זו, הן בעלות הרכב מילים זהה אמנם, אך עומדות בסדר הפוך. באופן כזה, המילה הראשונה בשורה הראשונה והמילה האחרונה בשורה השנייה מקבילות זו לזו, וכן הלאה. למשל אם צלע א' בנויה בסדר: א' ב' ג', צלע ב' תופיע בסדר ג' ב' א'. מתוך ויקיפדיה

הזיל דמעות כביטוי לתגובה רגשית. "התינוק בכה במשך דקות ארוכות עד שנרגע." "היא בכתה מרוב התרגשות בטקס הסיום." "הילד בכה כשאיבד את הצעצוע האהוב עליו."

הצטער על דבר מה לאחר שכבר אירע או לאחר שהחמיץ הזדמנות. "הוא בכה על ההזדמנות שהחמיץ." "רק אחרי שמכר את הדירה הוא בכה על כך." "אל תבכה על מה שכבר אי אפשר לשנות."

בכה והתאבל על מי שמת; קונן. "האם בִּכָּה את בנה ימים רבים לאחר מותו." "המשורר בִּכָּה את חברו בשיר נוגע ללב." "בני המשפחה בִּכּוּ את המת בטקס האשכבה."

בכו עליו, קוננו עליו, הוספד

; בכי

הרגשת צער לאחר מעשה