בילה יפה, נהנה; כייף; התשעשע

בלהה, דמות מקראית, הייתה אמם של דן ונפתלי, שפחתה של רחל ופילגשו של יעקב. מתוך ויקיפדיה

לה הוא תו בסולם התווים, שמסומן גם באות A. תדירותו באוקטבה הראשונה (של מפתח סול) היא 440–443 הרץ בכלי הנגינה המודרניים, ולפי תדירות זו מכוונים את צלילם של כלי המיתר. לה הוא הצליל של הקולן. במספור עממי נחשב התו כתו השישי בסולם התווים. בפסנתר הוא הצליל הראשון. מתוך ויקיפדיה

לה (או ליי) (בכתב טיבטי: གླེ་) היא בירת טריטוריית האיחוד לדאק, בהודו, והעיר הגדולה ביותר בה. העיר ממוקמת בגובה של 3,500 מטר מעל פני הים, ונכון לשנת 2011 התגוררו בה כ⁻30,870 בני אדם, מרביתם טיבטים⁻בודהיסטים. מתוך ויקיפדיה

פחד גדול; אימה. "מראה ההרס מילא את התושבים בלהה." "זעקת הבלהה נשמעה למרחוק." "הידיעה על האסון עוררה בלהה בציבור."

שם פרטי עברי לבת, מקורו בתנ"ך

עייף

נשחק או התכלה מרוב שימוש או מרוב זמן; התרפט. "הבגד הישן בלה לאחר שנים של שימוש." "השטיח בלה בקצותיו בגלל דריכה מרובה." "החבל בלה ונעשה חלש עם הזמן."

שחק מרוב שימוש. "הוא בילה את הנעליים תוך חודש."

העביר את זמנו בנעימים; התבדר; השתעשע. "הילדים בילו בפארק עד שעות הערב." "בחופשה המשפחה בילתה יחד ליד הים." "הוא בילה את אחר הצהריים בקריאה ובמנוחה."

שהה. "היא בילתה שבוע שלם בבית החולים לצד אמה." "הוא בילה שעות ארוכות בספרייה לקראת הבחינה." "המשלחת בילתה יומיים בעיר לפני שהמשיכה בדרכה."

לדפוק שעון, לדקיה, לדר, לדרהוזן, לדרמן, לה (דמות מצוירת), לה (כפר), לה (עיר), לה (תו), לה אורחה דה ואן גוך

ניתח אדם או תופעה מבחינה פסיכולוגית