חִבֵּב

הרגשה; תחושה. "גיליתי לו את רחשי ליבי."

ברחשים (שם מדעי: Leptoconopinae) הם תת⁻משפחה של דו⁻כנפיים קטנים (בין 1–4 מ"מ) המצויים בכל סביבת מחיה לחה או מימית על פני כדור הארץ מלבד הקטבים. במרבית מיני הברחש הנקבה מוצצת דם מפונדקאי, ומינים אחדים הם טפילים אף על חרקים גדולים מהם. ישנם גם סוגי ברחשים שטורפים חרקים קטנים אחרים. מתוך ויקיפדיה

חרק קטן, מעופף ועוקצני

רשרוש; איוושה

ברזרק, ברחוב האחיות השחורות, ברחובנו הצר, ברחל בתך הקטנה, ברחש, ברט (חברה), ברט (כפר), ברט איוואן, ברט איסטון אליס, ברט אנדרסון

השמיע קול תסיסה, לחישה, רתיחה וכד'. "המרק רחש בסיר." "הקהל רחש באולם."

היה מלא ב⁻; המה. "המזרון רחש פשפשים."

הרגיש; חש. "הוא רחש לה חיבה." "הוא רחש לעצמו בוז."