דחליל הוא בובה שאמורה להבריח ציפורים ובעיקר עורבים משדות חקלאיים ומגינות, באמצעות מראה ו/או צליל שהיא מפיקה. מתוך ויקיפדיה

איש קש או דחליל (לשון הפועל, קישוש או דִחלול) היא שיטה רטורית הנוגעת להגחכה של טענה מסוימת, על ידי הצגתה באופן לא מדויק עד כדי שתיראה עבור אחרים כלא אמינה בעליל. מתוקף כך, טיעון איש קש מוצלח, מציג את עמדת היריב כחלשה או מגוחכת ואף בכוחו להסיט דיון למחוזות לא רלוונטיים. במערכות לוגיות מסוימות, ובפרט בלוגיקה פורמלית, שיטה זו אף משקפת כשל לוגי שכן היא פוגעת ברצף הלוגי כביכול של דיון מסוים. מתוך ויקיפדיה

"דחליל" היה כתב עת סאטירי שפעל בישראל בשנת 1953. מתוך ויקיפדיה

בובה דמויית אדם שמוצבת בשדה או גינה במטרה להפחיד ציפורים ולמנוע מהם להשחית את הגידולים

דחיסת קבצים, דחיפה (מטוס), דחיק, דחיקת הקץ, דחלה, דחליל (כשל לוגי), דחליל (כתב עת), דחף (כוח), דחף (פסיכולוגיה), דחף להרוג (2010)

קשור לדחליל או דומה לו במראהו. "בפינת השדה עמד מבנה דחלילי עשוי קש ובגדים ישנים." "ליצן הרחוב הופיע בלבוש דחלילי עם כובע רחב וזרועות ארוכות." "הדמות הדחלילית שבאיור נראתה רזה, מגושמת ומעט מאיימת."