פְּרוֹלוֹג, הַקְדָּמָה, מָבוֹא

פתח (במצרית עתיקה: ptḥ, בפיניקית: ????????????,CIS I 111 פתח) הוא אל הבריאה, המלאכות והאמנויות, ואל התחייה והפוריות במיתולוגיה המצרית העתיקה. מרכז פולחנו היה בעיר ממפיס, עוד בתקופה קדומה מאוד, טרום⁻שושלתית. במשך הזמן הפך פתח לאל כלל⁻ארצי. סמליו היו העמוד ג'ד והפר. זוגתו הייתה בסתת (במצרים התחתונה) או האלה⁻הלביאה סח'מת (במצרים העליונה), וילדיהם היו נפרטם, אימחותפ ומאחס. יחד עם סח'מת ונפרתום היה פתח חלק מה"שילוש" ("טריאדה") העליון או הקדוש של ממפיס. מתוך ויקיפדיה

פתח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה . מתוך ויקיפדיה

פתחים היה ירחון ישראלי שמוקדש "לדיון בבעיות ערכי היהדות והגשמתם בזמננו", אשר נוסד על ידי איש החינוך יוסף בנטוויץ' בירושלים. הירחון יצא לאור בשנים 1965 עד 1982. מתוך ויקיפדיה

תקשר בחופשיות עם סביבתו, הפסיק להתבייש

סימן ניקוד בצורת קו מאוזן, המסמל תנועת a

מקום או אזור לכניסה ויציאה כגון שער, דלת, מחסום וכד'

התחלה; מבוא. "אנחנו עומדים בפתח של תקופה חדשה." "בפתח דברי ברצוני להתנצל..."

סדק רחב; חור; פרצה; רווח. "תפרו לו את הפתח בראש." "הכפתור בפתח הציפה של השמיכה נפל."

פתוס, פתופיזיולוגיה, פתוש, פתות, פתח (אל), פתח אל⁻אסלאם, פתח אליהו, פתח ביב, פתח גנוב, פתח גנובה