הקדש בהלכה, הוא שמה של הרשות הציבורית המחזיקה בנכסים השייכים לבית המקדש. שימוש ברכוש ההקדש שלא למטרותיו, מוגדר כמעילה. מתוך ויקיפדיה

בתחילתו של ספר מופיע לעיתים דף הקדשה, שבו מקדיש המחבר את הספר לאדם היקר ללבו. בנוסף להקדשה המודפסת, המופיעה בכל עותקיו של הספר, נוהגים מחברים לכתוב הקדשה אישית, בכתב יד, לידידים ולמכובדים שלהם העניקו את הספר. מתוך ויקיפדיה

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה. שיא הקדושה הוא האל שהוא נבדל במהותו מכל העולם הזה, והוא בדרגת הבדלה שאין שני לה. פן נוסף של קדושה הוא דבר שהובדל על ידי האל או לשם האל. הדבר המובדל יכול שיהיה קבוצה אתנית (עם ישראל), גזעי (כהנים), אדם (בכור), בעל חיים (בכור בהמה טהורה), פרי (תרומות ומעשרות), זמן (שבתות וחגים), מעשה (תפילה, תלמוד תורה), מקום (בית המקדש) או חפץ (ספר תורה). מתוך ויקיפדיה

קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה. הקדושה היא אחד החלקים החשובים ביותר בתפילה היהודית, והיא נחשבת כחלק מ"דברים שבקדושה" – קטעים בתפילה שמותר לאומרם רק כאשר ישנו מניין. מתוך ויקיפדיה

פתיחה בתחילת ספר המיועדת ומוקדשת לקורא מסוים

נתינה מוחלטת ובלעדית

בידול, ייחוד

הקדישו אותו

טוהר שמימי, רוח של אלוהות

נתן באופן מוחלט ובלעדי. "אנשים רבים מקדישים את חייהם לעבודה." "הוא הקדיש את מרצו להנצחת הנופלים."

ייחד לכבוד או לזכר אחר. "הזמר הקדיש את השיר לאהובתו."

הקדמת ימין לשמאל, הקדרה השחורה, הקדרילטר, הקדרים באים, הקדש, הקדש ציבורי, הקדשה (יצירה), הקדשה (ספר), הקדשה לנבואה, הקה