בסביבה, באזור, בסמוך

הפגין מאמץ והקרבה

קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן. מתוך ויקיפדיה

הקרבה בשחמט היא מסע/סדרת מסעים במהלכם השחקן מוותר על יתרון חומרי, במטרה להשיג תוך מסע אחד או יותר: מתוך ויקיפדיה

באנתרופולוגיה, קרבה היא רשת היחסים החברתיים המהווים חלק חשוב מחייהם של כל בני האדם בכל החברות, אם כי לעיתים קרובות מתווכחים על משמעויותיה המדויקות גם בתוך תחום זה. האנתרופולוג רובין פוקס קובע כי "חקר הקרבה הוא המחקר של מה שהאדם עושה עם עובדות בסיסיות אלה של הזדקנות חיים, הריון, הורות, סוציאליזציה, אחווה ועוד." החברה האנושית היא ייחודית, לטענתו, בכך שאנחנו "עובדים עם אותו חומר גלם שקיים בעולם החי, אך יכולים להמשיג ולסווג אותו כדי לשרת מטרות חברתיות." מטרות חברתיות אלה כוללות סוציאליזציה של ילדים והקמת קבוצות כלכליות, פוליטיות ודתיות בסיסיות. מתוך ויקיפדיה

נתינה שדורשת ויתור על רצונות או צרכים

העלאת מנחה לאל; זבח

נתינת אפשרות ליריב לקחת את אחד הכלים בשחמט או לזכות ביתרון חומרי, במטרה לזכות ביתרון עמדתי בתמורה

הקריבו אותו, הפכו אותו לקרבן

מרחק קטן בין לבין; סמיכות; צמידות

קשר משפחתי. "יש ביננו קרבה דרך אחות של אשתי."

אפיון דומה; דמיון; זיקה. "יש קרבה רבה בין התאוריות השונות."

נתן תוך ויתור על רצונותיו וצרכיו. "האלוף הקריב את חייו למען המדינה." "הוא הקריב את קידומו בעבודה לטובת המשפחה."

העלה מנחה לאל; זבח

אפשר ליריב לקחת את אחד מכליו בתמורה לשיפור העמדה במשחק שחמט

הקרב על תל פאחר, הקרב על תל⁻חי, הקרב על תל⁻פאחר, הקרב על תעלת סואץ, הקרב על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה, הקרבה (שחמט), הקרבה עצמית, הקרבה שברוח, הקרבות בנגבה, הקרבות בנהר מטניקאו