תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי המנה. התבלינים מיוצרים בדרך כלל מצמחי תבלין. הם יכולים להיות מופקים מפרי, מזרע, משורש או מקליפה של צמח, לרוב לאחר תהליך של ייבוש או כתישה. מילון אבן⁻שושן מגדיר תבלין "חלקי צמח או חומרים המופקים מצמחים, טעימים או חריפים או ריחניים שמערבבים במזונות לשם תוספת טעם או ריח: נענע, שומר, פלפל – הם תבלינים נפוצים". מתוך ויקיפדיה

בִּלָּה, כִּיֵּף, הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ

חומר שמוסיפים למזון כדי לשפר את טעמו וריחו. "הטבח הוסיף לתבשיל תבלין חריף." "בקופסה נשמרו תבלינים לריח ולטעם של המאפה." "לפני ההגשה פיזרו מעל המרק תבלין ארומטי."

פרט, פעולה או אופן הבעה המוסיפים עניין, חיוּת או צבע לסיפור, לאירוע או למעשה. "הומור דק שימש תבלין להרצאה הרצינית." "המחווה הקטנה הוסיפה תבלין לטקס הרשמי." "כמה פרטים אישיים נתנו תבלין לסיפור."

תבליט השואה והגבורה, תבליט לכיש, תבליט פירקטין, תבליט פני המת, תבליט פסילאר, תבלינים מהמזרח הרחוק בארצות המקרא, תבן, תבני, תבני בן גינת, תבניות בטבע