בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש. טָהֳרָה היא העדר הטומאה, על ידי הימנעות מהיטמאות או על ידי היטהרות מהטומאה לאחר שנוצרה, והיא תנאי לגישה אל הקודש. במשמעות רחבה יותר, גם הדברים הגורמים לטומאה, כגון בית קברות, נקראים "טמאים", והיעדר גורמים כאלו נקרא "טהרה". מתוך ויקיפדיה

טֹהַר הוא היעדרם המוחלט של מאפיינים לא⁻נקיים או לא⁻מוסריים, או לחלופין עושר של סגולות טובות. מתוך ויקיפדיה

ניקיון, טוהר, זכות

(על טהרת) באופן מושלם ובלעדי, ללא יוצאים מהכלל

התנקה, הזדכך

סילק טומאה או זיהום; ניקה והפך לטהור. "הכוהן טיהר את הכלים לפי דיני הטהרה." "לאחר השרפה פעלו הצוותים לטהר את האזור מחומרים מסוכנים." "הטיפול נועד לטהר את המים מזיהומים."

סילקו ממנו את הטומאה; נֻקַּה

טהר, טהראן, טהראן (פרובינציה), טהראן (סדרת טלוויזיה), טהראן - חיפה - תל אביב, טהרוואדה, טהרוודה, טהרן, טהרת הבית, טהרת המשפחה

ניקיון; טהרה; זַכּוּת. "הכהן הקפיד על טוהר כלי המקדש." "היא פעלה מתוך טוהר כוונות." "הטקסט מדגיש את ערך הטוהר בחיי האדם."