מֶתֶג (מכונה גם מאריך, מעמיד או גַּעְיָא) הוא סימן דיאקריטי בדמות קו מאונך קטן (◌ֽ) הממוקם תחת אחת מאותיות המילה. בספרי התנ"ך העברי, מטרתו של המֶתֶג לציין הארכת הביטוי של התנועה שאליה הוא נלווה. כתוצאה מהארכה זו נוצרת הטעמה משנית (נחץ) של הברת המתג; וזאת נבדלת ומתוספת על הטעמת מלעיל ומלרע (קרא "מֶֽאתֶֽאג"). בעת החדשה (בעיקר בסידורי התפילה) המתג עשוי לשמש לסימון ההברה המוטעמת, בעיקר כאשר יש להגות אותה בהטעמה מלעילית. מתוך ויקיפדיה

קיצור לכבל מאריך, כבל ארוך שתפקידו להגיע לנקודת חשמל רחוקה

קו המסמן את מיקום הטעם במילה; מתג

גרם לדבר⁻מה להיות ארוך יותר; הגדיל את אורכו או את משכו. "העירייה האריכה את שעות הפעילות של הספרייה." "החייט האריך את המכנסיים בכמה סנטימטרים." "מזג האוויר הקר האריך את משך הפריחה."

דיבר או כתב באריכות, לעיתים מעבר לנדרש. "המרצה האריך בהסבר על הרקע ההיסטורי של התקופה." "אין צורך להאריך בנושא שכבר הובהר." "במכתבו האריך בתיאור חוויותיו מן המסע."

מאריטימו, מאריי גל מן, מאריי פרחיה, מארייהאמן, מאריינבאד, מארילבון, מארים, מארין 1, מארין לה פן, מארין סורסקו