בבת אַחַת, בְּמַכָּה

חרב חדה משני צידיה

פעולה, רעיון או מצב שעלולים להביא לתוצאות הפוכות מהמטרה שלשמה נעשו או נוצרו. "הקדמת הבחירות התגלתה כחרב פיפיות לאחר שמפלגתו של ראש הממשלה הובסה בבחירות."

חרב היא כלי נשק קר שנועד לדקירה או לשיסוף. בעיצובה הבסיסי ביותר, החרב עשויה מלהב ארוך וניצב בו אוחזים את החרב. הלהב בדרך כלל עשוי מתכת, כשלפחות צד אחד שלו משויף וחד. לעיתים קרובות יש לחרב קצה מחודד לדקירה. הידית יכולה להיות עשויה מסוגים שונים של חומרים, כשהנפוצים הם עץ מצופה בעור, עורות דגים, בד עבה, שרוכים או סבכות מתכת. מבנה החרב דומה בצורה מפתיעה בתרבויות שונות, כמו גם טכניקות הסיף והלחימה הנפוצות. על⁻מנת לשאת את החרב נהוג להשתמש בנרתיק הנקרא "נדן", שמונע מהחרב לפגוע באדם הנושא אותה ומגן על הלהב מפני פגעי הטבע (כגון אבק ולחות). מתוך ויקיפדיה

מִחראב (מערבית: محراب; רבים: محاريب תעתיק מדויק: מִחראב, רבים: מחאריב) הוא גומחה בקיר מסגד המצביעה על הקיבלה - כיוון הכעבה אליו צריכים מוסלמים לפנות בעת התפילה. המחראב יוצר את הרושם של דלת או מעבר למכה, או את המעבר (שער) בין העולם הזה לעולם השמיימי. המחראב בדרך כלל מקושט וגודלו אינו קבוע. מתוך ויקיפדיה

סרבנות או לחימה בחרב מתייחסת לכישוריו של "איש חרב", אדם הבקיא באומנות החרב. המונח הוא מודרני, וככזה שימש בעיקר להתייחס לגידור קטנטנות, אך בהרחבה ניתן להחיל אותו גם על כל אומנות לחימה הכוללת שימוש בחרב. היווצרות המילה האנגלית "איש חרב" מקבילה למילה הלטינית "גלדיאטור", מונח של הלוחמים המקצועיים שנלחמו זה בזה ושלל אויבים אחרים לבידור הצופים באימפריה הרומית. המילה "גלדיאטור" עצמה באה מהמילה הלטינית "גלדיוס", שהיא סוג של חרב. מתוך ויקיפדיה

הרוס, מושמד

החריב; הרס; השמיד

סביל של חֵרֵב: החריב; הרס; השמיד

הֻשְׁמַד, נִמְחָה, הֻכְחַד

כלי נשק קר דמוי סכין בעל להב ארוך וחד

שם משפחה

חרארד ואן סוויטן, חרארד פיליפס, חרארדו טוראדו, חרארדו מירנדה, חרארדו מרטינו, חרב (בית כנסת), חרב אור, חרב אלף הראמות, חרב במדבר, חרב גדעון