לָבוּש

סביל של הִלְבִישׁ: שם בגדים על אדם אחר; גרם למישהו ללבוש בגד. "האם הלבישה את הילד במעיל לפני שיצאו מהבית." "המטפלת הלבישה את התינוק בבגדים חמים." "הוא הלביש את השחקן בתלבושת מסורתית לצורך ההצגה."

באר שבע, בית שאן, בית שמאי, בית שמש, ברוך שמו, ביטחון שדה

בשנות, בשנת, בשעות, בשעת