כלל לפיו יש לפנות מקום ישיבה לאדם זקן

יָצָא לפועל, הִתְגַּשֵּׁם, קָרָה

הִתְאוֹשֵׁשׁ

התעורר מוקדם, השכים קום

מקאמה (בערבית: مقامة, אספת שבט, סיפור שמספרים באספתו, ומכאן השם העברי 'מחברת', במובן חבורה) היא יצירה שירית⁻סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים. מקאמות היו נפוצות בשירה הערבית של ימי הביניים, וממנה הגיעו לספרות העברית של יהדות ספרד. מתוך ויקיפדיה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים מתוך ויקיפדיה

שיר סיפורי בחרוזים

קבע מקום, הציב. "איפה כדאי למקם את השולחן?"

קבע את המיקום המדוייק, מצא איפה דבר⁻מה נמצא

נִקְבַּע לו מקום, הֻצַב

קהילת מרפאה בהרדוף, קרן מחקרים הדמיה, קידום מעמד האישה, קרן משפחות המושבה

אויב

תבואת דגן בשלה לפני הקציר

שם פרטי עברי לבנות

מקאם אל⁻שיח' ח'לף, מקאם אלנבי סעין, מקאם הנביא אבו אברהים, מקאם חיג'אז, מקאם שהאב א⁻דין, מקאן תל אביב, מקאסאר, מקאסרמין, מקאפה, מקאפי

התרומם מתנוחה נמוכה לגבוהה. "הילד קם באמצע הלילה והתיישב במיטה." "המוכר קם מהכיסא כדי לשרת את הלקוח."

התעורר מהשינה; הקיץ. "אני קם מוקדם כל בוקר."

נבנה; נוסד. "הקיבוץ קם בשנות העשרים של המאה שעברה."

התנפל; תקף. "בתקופת שואה, העם הגרמני קם על היהודים להורגם."