תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם. ראשיתה כהשקפה מגובשת בשנות ה⁻70 של המאה ה⁻18 וסיום השלב האחרון בה היה לקראת סוף המאה ה⁻19, עם עליית הלאומיות היהודית סביב 1881. ההשכלה כיוונה ליעד כפול: מחד שימור היהודים כקבוצה מובדלת בעלת זכויות משלה, יחד עם פעולה לתחייה והתחדשות תרבותית ורוחנית ויצירת ספרות ועיתונות בעברית, שהתנועה הייתה אחראית לתחייתה כלשון ספרותית לצורכי חולין; ומאידך השתלבות מיטבית שלהם במדינותיהם, תוך הקניית השפה, התרבות והערכים של הסביבה. התנועה קידמה רעיונות של רציונליזם, ליברליזם, חופש המחשבה וביקורתיות, ובתוכה עצמה התקיים מנעד רחב בין מתונים שביקשו שמרנות ופשרנות מרביות לקיצונים ששאפו לתמורה מן השורש. היא נתפשת על פי רוב כענף היהודי של מגמת הנאורות הכללית. מתוך ויקיפדיה

בעל ידע רב, בעל השכלה, בעיקר השכלה אקדמית

שייך לתנועת ההשכלה, תנועה מהמאות ה⁻19⁻18 שקידמה את הרציונליזם והמדע במקום הדת

רכש ידע, קנה דעת; למד

נהג בדרך הנכונה, פעל בחכמה. "הוא השכיל לקחת מטריה בבוקר."

משכון (משפט עברי), משכורת, משכורת ממוצעת, משכיות, משכילי, משכילים מוקדמים, משכין קלם, משכית, משכך כאבים, משככי כאבים