בהלכה, נידוי הוא אחד מהעונשים שיש בסמכות בית דין לגזור במקרים מסוימים. מתוך ויקיפדיה

בנצרות, נידוי (ביוונית: Ανάθεμα, אנתמה; בלטינית: excommunicatio) הוא הכרזה הבאה להשעות או להוציא אדם מן הקהילה הדתית אליה השתייך, הכרוכה בגינוי רוחני של האדם, או הקבוצה המנודה. מתוך ויקיפדיה

שם פעולה של נִדָּה: החרים חברתית; דחה; הרחיק

נידאל חסן, נידאן, נידה, נידוולדן, נידוולדן (קנטון), נידוי (נצרות), נידוי חברתי, נידוני קהיר, נידוף, נידוף באור