פחה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל. במקור, שימש התואר באימפריה הפרסית, אשר הייתה מחולקת לאזורים אדמיניסטרטיביים הנקראים פחוות, שנכללו בתוך אזורים גדולים יותר, הנתונים למרותם של האחשדרפנים. נחמיה מתואר בתנ"ך כמי שנשא בתואר זה, ושלט בפחוות יהודה. מתוך ויקיפדיה

באימפריה הפרסית שטח ארץ בריבונות הפחה

ירד בכמות, במידה וכד'; התמעט; קטן

פחד, אי ודאות וספק, פחד, אי⁻ודאות וספק, פחדיו של האדם החכם, פחדרון בארון, פחה, פחוות יהודה, פחומיוס, פחון, פחונים וחלומות, פחוסניים