ירד לעומק עד שלא נראה יותר. "השמש שקעה." "הספינה שקעה בים."

היה מוצף, חש מוצף. "שקע בחובות." "שקע בדיכאון."

הכניס דבר מה פנימה או למטה עד שנעשה שקוע או נמוך מפני השטח. "הפועל שיקע את הברגים בתוך הקיר." "יש לשקע את הכיור במשטח העבודה." "האומן שיקע אבנים קטנות בתוך הטיח."

נרדם בשינה עמוקה

איבד את המעמד הגבוה או המכובד שהיה לו, ירד מגדולתו

שקע הוא מונח בגאולוגיה – סוג של צורת נוף השקועה מתחת לסביבתה. שקעים יכולים להיווצר במנגנונים שונים, וניתן להתייחס אליהם במגוון מונחים המפורטים להלן על⁻פי הגורם להיווצרותם: מתוך ויקיפדיה

בתקשורת נתונים, שקע (באנגלית: Network socket) הוא נקודת קצה (endpoint) עבור זרם נתונים בתקשורת בין תהליכים על גבי רשת מחשבים. כיום רוב התקשורת בין מחשבים מבוססת על ה⁻Internet Protocol; לפיכך רוב השקעים הם מסוג Internet socket. מתוך ויקיפדיה

שקנאי פרואני, שקנאי קטן, שקנאים, שקסנה צ'רפובץ, שקספיר, שקע (מטאורולוגיה), שקע (תקשורת מחשבים), שקע (תקשורת נתונים), שקע אפאר, שקע אפר

מקום נמוך או קעור; גומחה, בור או חור. "בכביש נוצר שקע לאחר הגשם הכבד." "המים הצטברו בשקע שבקרקע." "במרכז הכרית היה שקע קטן."

התקן שאליו מחברים תקע של מכשיר חשמלי כדי לספק לו זרם. "הוא הכניס את התקע לשקע שליד השולחן." "יש להתקין שקע נוסף במטבח." "השקע בקיר הפסיק לעבוד."

אזור של לחץ אוויר נמוך באטמוספרה. "שקע ברומטרי מתקרב לאזור ויגרום לגשמים." "בהשפעת השקע תחול ירידה בטמפרטורות." "החזאים עוקבים אחר התפתחות השקע מעל הים התיכון."