דבר טמא ומתועב. "לפי דיני הכשרות, בעלי חיים מסוימים נחשבים לשקץ." "המקרא מזהיר מפני אכילת שקץ." "בעיניו, המעשה האכזרי היה שקץ."

גונה או הושמץ בלשון בוטה. "לאחר הפרסום שוקץ האיש בפומבי מעל דפי העיתון." "במהלך הוויכוח שוקץ שמו שוב ושוב בפני הקהל." "הסופר שוקץ בחריפות בידי מתנגדיו."

בלי סוף, ללא גבול

נִגְמַר, הִסְתַּיֵּם, תָּם

לנצח, לתמיד

"הסיפור הזה ייזכר עד קץ הדורות." "הברית בין העמים נועדה לעמוד עד קץ הדורות." "שמו נחקק בזיכרון העם עד קץ הדורות."

סוף העולם; אחרית הימים; אפוקליפסה. "בספרות דתית ופואטית מתואר לעיתים קץ כול בשר כרגע של דין וסיום." "הנביא מזהיר מפני קץ כול בשר המתקרב על פי החזון." "הביטוי משמש לתיאור חורבן כולל וסופי."

הִתְאַבֵּד

הפך לטמא, חילל

דיבר נגד מישהו בבוטות; קילל

מלכודת או תחבולה שנועדה להכשיל, להטעות או לסחוט אדם; עוקץ. "המשטרה חשפה קֶץ' מתוחכם שנועד להוציא כסף מקשישים." "הוא הבין שמדובר בקֶץ' ולא בהצעה אמיתית." "החוקרים נפלו תחילה בקֶץ' שטמנו להם העבריינים."

סוף; סיום

התעורר משנתו; הקיץ. "עם אור ראשון קץ משנתו ויצא לעבודה." "הילד קץ בבהלה לשמע הרעש בחוץ." "לאחר מנוחה קצרה קץ והתיישב במיטה."