קציר הוא כריתת יבולי התבואה בשדות. עיקר מועד הקציר נקבע ביחס לתהליך הגידול של הצמח ולהבשלת הגרגרים. הכלי העיקרי לקציר בימי קדם היה המגל, ובימי הביניים הוחלף בחרמש. בעידן המודרני הומצאו המקצרה והקומביין, לצד כלים נוספים המפשטים את העבודה. מתוך ויקיפדיה

קציר הוא יישוב קהילתי מדרום לנחל עירון, ברכס אמיר, הכולל את "הגבעה המערבית" ו"הגבעה המרכזית", השוכנות על שתי גבעות נפרדות ברכס אמיר ברום של כ⁻400 מטרים מעל פני הים. כיום נמצאת בבנייה גם שכונה חדשה ב"גבעה המזרחית". יש המכנים את קציר "כפר אמנים", בעקבות קהילת האמנים שהתגבשה בו. מתוך ויקיפדיה

קָצִיר הוא כריתת יבולי התבואה בשדות. המיכשור המודרני (כגון הקומביין) מאפשר להשאיר בשדה את הקש, היינו - החלקים הבלתי נחוצים (למאכל אדם), ואילו הגרגרים נאספים בו במקום. עיקר מועד הקציר נקבע ביחס לתהליך הגידול של הצמח ולהבשלת הגרגרים. אם הקציר הוא לצורך מזון גס, אז כל חלקי הצמח נקצרים, ואם הקציר הוא למאכל אדם, אז נשאר בשדה הקש. לאחר מכן, באמצעות מגובב , הקש מגובב לשורות וואלים, נכבש לחבילות (בָּאלות) ונמכר למטרת שונות, כגון: מספוא בעל איכות נמוכה, רפד לבעלי חיים ולצרכים שונים.. מתוך ויקיפדיה

שם פעולה של קָצַר: היה במידה קטנה או באורך מועט

קָטִיף תבואה, עִישּׂוּב וכד' ע"י חיתוך במכשיר חד

זְכִיָּה ב⁻; קַבָּלָה; הֲשָׂגָה

הֲרִיגָת רבים; טְבִיחָה; קְטִילָה

קציצות פרסה, קציצת דג, קציצת כרישה, קציר, קציר (חקלאות), קציר אברים, קצירת איברים, קציר ברזל, קציר התבואה, קציר⁻חריש

קטיף תבואה