תחש, המכונה כלב נקניק, כלב בייגלה ודאקל, הוא כלב קצר רגליים וארוך גוף ממשפחת כלבי הציד. מתוך ויקיפדיה

תחש הוא סוג העור שבו השתמשו במלאכת עשיית המשכן. זהותו של התחש די עמומה, ונאמרו לגביה דעות שונות, מימי קדם ועד היום. לרוב רואים בו שם לסוג של בעל חיים, אולם היו גם שפירשו שמדובר בסוג עיבוד עור או צביעתו. מתוך ויקיפדיה

מנע, לא נתן. "ההנהלה חָשְׂכָה מן העובדים מידע חיוני." "האב חָשַׂךְ מבנו את האמת במשך שנים." "אין לחסוך מהמטופל הסבר ברור על מצבו."

הפך לחסר אור, נהיה אפל; הקדיר. "בשעות הערב המוקדמות השמים חשכו במהירות." "החדר חשך בבת אחת כשהחשמל נותק." "עם שקיעת השמש חשכה הסמטה הצרה."

החשיך

נעשה חשוך; החשיכו אותו או גרמו להאפלתו. "השמים הוחשכו במהירות לקראת הסערה." "האולם הוחשך לפני תחילת ההקרנה." "פניו הוחשכו לשמע הבשורה."

תחריר א⁻שאם, תחריר אל⁻שאם, תחרת חלונות, תחרת סלילים, תחש (כלב), תחש גמדי, תחש האמזונאס, תחש המשכן, תחש נהרות, תחש נהרות אמאזוני

גזע כלב נמוך ומוארך; דקל; כלב בייגלה

יונק ימי הדומה לכלב ים; תחש המשכן