זכות הבחירה לכנסת עומדת בבסיסה של הדמוקרטיה בישראל ומעוגנת בחוק יסוד: הכנסת. היא מגדירה מי זכאי לבחור ולהיבחר לכנסת באופן הבא; הזכות לבחור: "כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק; חוק הבחירות יקבע את המועד שבו ייחשב אדם בן שמונה עשרה שנה לעניין השימוש בזכות הבחירה לכנסת". הזכות להיבחר: "כל אזרח ישראלי, שביום הגשת רשימת המועמדים הכוללת את שמו הוא בן עשרים ואחת שנה ומעלה, זכאי להיבחר לכנסת, זולת אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק או שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וביום הגשת רשימת המועמדים עדיין לא עברו שבע שנים מיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון". נכון לשנת 2012 בישראל נרשמו 5.1 מיליון בעלי זכות בחירה המתגוררים בארץ. מתוך ויקיפדיה

זכות בחירה או זכות הצבעה (בלטינית: suffragium) היא הזכות של אדם להשתתף בבחירות של ארגון או מדינה באמצעות הצבעה. מתוך ויקיפדיה

זכות בחירה לנשים באוסטרליה הייתה אחת מהמטרות הראשונות של התנועה למען שוויון מגדרי באוסטרליה. חוקים המתירים זכות בחירה לנשים התחילו להיות מחוקקים בסוף המאה ה⁻19, כשתחילה זה קרה בדרום אוסטרליה בשנת 1894 ואחר כך במערב אוסטרליה בשנת 1899. ב⁻1902, כשהוקם הפרלמנט האוסטרלי אחד החוקים שקבע הוא ה⁻Commonwealth Franchise Act אשר קבע כי לנשים יש זכות הצבעה מלאה באוסטרליה וכי הן יכולות להיבחר לפרלמנט האוסטרלי, החלטה זאת סיימה באופן רשמי את האפליה על בסיס מגדר בבחירות לפרלמנט האוסטרלי. עד שנת 1911, שאר המדינות באוסטרליה חוקקו גם הן חוקים המתירים זכות בחירה לנשים בבחירות הפנימיות במדינה. מתוך ויקיפדיה

זכות ביושר (מיסים), זכות ביושר (מסים), זכות ביטוי, זכות במקרקעין, זכות הבחירה, זכות הבחירה לנשים באוסטרליה, זכות הבחירה לנשים בארץ ישראל, זכות הגישה הציבורית, זכות הדם, זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה