זכריה בן יהוידע הכהן (המאה ה⁻9 לפנה"ס) הוא דמות מקראית מתקופת יהואש מלך יהודה. מוזכר במקרא בתוך סיפור על עבודת עבודה זרה על ידי שרי יהודה, כנביא המוכיח את העם שנהרג בידי אספסוף בחצר בית המקדש במצוות המלך. הסיפור מוזכר באגדות החורבן ובקינות לתשעה באב. מתוך ויקיפדיה

בניהו בן יהוידע, דמות מקראית, היה אחד מגיבורי דוד המלך, מפקד הכרתי והפלתי. סייע לדוד בהשלטת סדר ויציבות בממלכה. מאוחר יותר התמנה לשר הצבא של שלמה המלך, בנו של דוד. מתוך ויקיפדיה

זְכַרְיָה בֶּן⁻בֶּרֶכְיָה בֶּן⁻עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני. ספרו, האחד עשר בתרי עשר, עשוי משני חלקים השונים זה מזה באופיים עד כדי כך, שמרבית החוקרים רואים בהם מעשה ידי שני נביאים שונים, כאשר חלקו השני של הספר שייך לנביא אלמוני מתקופה לא ברורה. מתוך ויקיפדיה

רבי זכריה בן שלמה הרופא (מכונה: הרז"ה, בערבית: יחיא אלטביב, או: אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי) היה מגדולי רבני תימן במאה ה⁻15, פרשן מקרא והלכה ורופא. כתב חיבורים הקשורים לכתבי הרמב"ם. מתוך ויקיפדיה

זכריה בן ברכיה, זכריה בן יהודה אגמאתי, זכריה בן ישראל, זכריה בן שמואל, רבי זכריה בן אבקולס, רבי זכריה בן הקצב

זכריה באומל, זכריה בן ברכיה, זכריה בן ברכיה הנביא, רבי זכריה בן הקצב, זכריה בן יהודה אגמאתי, זכריה בן ישראל, זכריה בן שלמה הרופא, זכריה בן שמואל, זכריה בנאי, זכריה בראשי