אדם העוסק בזמרה, אדם שמקצועו הוא לשיר

שיר; פזמון

קבוצת זמרים, בדרך כלל חובבים, השרה יחד בעיקר שירים עממיים ומוכרים. "חבורת הזמר היישובית הופיעה בטקס יום העצמאות." "בפסטיבל השתתפו כמה חבורות זמר מרחבי הארץ." "הוא שר שנים רבות בחבורת זמר מקומית."

גזם צמחים

שר בקול; ביצע שיר או מנגינה בקולו. "הזמר זימר את הפזמון בקול רם וברור." "תוך כדי עבודה היא זימרה מנגינה מוכרת." "הילד זימר לעצמו בדרך לבית הספר."

מסר מידע מפליל בחקירה; הלשין. "החשוד זימר בחקירה ומסר את שמות שותפיו." "אחרי שעות של חקירה הוא זימר על כל המעורבים." "העבריין זימר בפני החוקרים כדי להקל בעונשו."

זרמים, מזרים