במכניקת הזורמים, זרימה שניונית היא זרימה משנית שמתווספת לזרימה העיקרית שבשדה הזרימה. הזרימה העיקרית היא המקיימת כמעט במדויק את דפוס הזרימה המחושב על ידי שיטות אנליטיות (כל זאת בהנחה שהזורם ללא תכונת הצמיגות המאפיינת חלק מהחומרים). החלק העיקרי של הזורם בשדה הזרימה, במיוחד שמרוחק ממשטחים קשים השקועים בזורם, מתנהג בדרך כלל כצפוי לחישובים וההנחות הבסיסיים של הפיזיקה (וזאת שוב בהנחה שהנוזל אינו צמיגי). למרות הנאמר לעיל, במציאות במצבי זרימה שונים ישנם אזורים בשדה הזרימה שבהם הזרימה שונה משמעותית במהירות ובכיוון מהחישובים האנליטיים הבסיסיים שאמורים לצפות מראש את התנהגות הזורם הבלתי צמיג. הזרימה באזורים אלו מכונה זרימה שניונית. אזורים אלו מתקיימים בדרך כלל בקרבת גבולות הזורם בסמוך למשטחים קשים שם כוחות הצמיגות פועלים בצורה מוגברת, כמו במקרה של זרימת שכבת גבול. מתוך ויקיפדיה

זרימה עירבולית, זרימה פוטנציאלית, זרימה פוטנציאלית מסביב לגליל, זרימה רוטציונית, זרימה שכבתית, זרימות זוחלות, זרימת גנים, זרימת דה לאוואל, זרימת דה⁻לאוואל, זרימת דה⁻לאוול