אחרי שהצליח לאחד את השבטים המונגולים, נבחר טמוצ'ין בקורילטאי בשנת 1206 לעמוד בראש האימפריה המונגולית המתהווה וקיבל את התואר ג'ינגיס חאן. ג'ינגיס היה החאן הגדול או הח'אקאן של האימפריה. כבר במהלך חייו הקצה ג'ינגיס שטחים לבניו ולקרובי משפחתו אחרים. הקצאות אלו נודעו כאולוס (Ulus). אחרי מותו של ג'ינגיס בשנת 1227 ירש אותו בתפקיד הח'אקאן בנו השלישי אוגדיי. לאימפריה המונגולית היו עוד שני חאנים גדולים נוספים, גויוק בנו של אוגדיי, ומונגקה, בנו של טולוי, שהיה בנו הצעיר של ג'ינגיס חאן. מתוך ויקיפדיה

ח'אנות בוכרה, ח'אנות חיווה, ח'אנות קוקנד, חאנות קרים, ח'אנים מונגולים, ח'אראג', ח'ארג (אי), ח'ארכ (אי), ח'באב בן אל⁻ארת, ח'בב