ח'ליל בן קלאוון או בתוארו המלא אלמלך אלאשרף סלאח א⁻דין ח'ליל בן קלאוון (בערבית: الملك الأشرف صلاح الدين خليل بن قلاوون; נולד ב⁻1262 או 1263 בקהיר – נרצח ב⁻14 בדצמבר 1293) היה הסולטאן המצרי הממלוכי השמיני לבית המלוכה הבח'רי. הוא עלה לשלטון בשנת 1290 ושלט במצרים עד להירצחו בשנת 1293. שלטונו הקצר והסוער התאפיין בלחימה בלתי פוסקת מול צלבני ממלכת ירושלים, וגולת הכותרת של הישגיו היה כיבוש העיר עכו לאחר מצור בשנת 1291 - מהלך שסיים את השלטון הצלבני בארץ ישראל. דמותו ההיסטורית רבת פנים. ח'ליל היה מנהיג צבאי שנערץ על ידי חייליו בזכות יכולתו הצבאית וכושר לחימתו בשדה הקרב, אך נתיניו ועמיתיו הממלוכים ראו בו עריץ רצחני. העובדה כי בניגוד לאביו הוא דיבר וכתב בערבית, הפכה אותו לדמות חיובית בקרב ההיסטוריונים הערבים, המציגים אותו כאדם אינטליגנטי שעודד רכישת השכלה. מתוך ויקיפדיה

א⁻נאסר נאסר א⁻דין אבו אל⁻מעאלי מוחמד בן קלאוון (בערבית: الناصر ناصر الدين ابو المعالي محمد بن قلاوون) היה הסולטאן הממלוכי התשיעי. א⁻נאסר נולד בשנת 1285 בקהיר ונפטר בשנת 1340. הוא מלך שלוש פעמים: בראשונה בין דצמבר 1293 לדצמבר 1294, בשנית בין 1299 ל⁻1309 וכעבור הפסקה קצרה בת מספר חודשים, בשלישית עד למותו בשנת 1340. א⁻נאסר היה בן הזקונים של קלאוון ואחיו של הסולטאן אל⁻אשרף ח'ליל, ונולד לאם מונגולית במצודת קהיר. במהלך כהונתו הודח פעמיים, אך הושב לשלטון לאחר מכן. מתוך ויקיפדיה

ח'ליל אל⁻וזיר, ח'ליל אל⁻חברי, ח'ליל אל⁻חיברי, ח'ליל אל⁻סכאכיני, ח'ליל אל⁻קוקא, ח'ליל גובראן, ח'ליל טוטח, ח'ליל ראעד, ח'ליל רבאח, ח'ליל רעד