חאפז אל⁻אסד (בערבית: حافِظ ٱلْأَسَد; תעתיק מדויק: חָאפִט' אלְאַסַד; 6 באוקטובר 1930 – 10 ביוני 2000) היה שליט סוריה משנת 1970 ועד למותו. אסד, בן למיעוט העלווי, החל את דרכו כקצין בחיל האוויר הסורי והיה פעיל במפלגת הבעת'. ב⁻1966, לאחר הפיכה צבאית שהובילה המפלגה, היה לשר ההגנה ושר החוץ, ובנובמבר 1970 תפס בעצמו את השלטון, תוך מינוי בני משפחתו ומקורביו העלווים לעמדות מפתח. בתקופת שלטונו, הנהיג אסד דיקטטורה ופולחן אישיות ודיכא באכזריות את האופוזיציה למשטרו, דיכוי שהגיע לשיאו בטבח חמה. הוא פעל לרסן את כוחם של האחים המוסלמים, ולחזק את מעמדה של סוריה כרפובליקה חילונית. אסד הוביל עם מצרים את מלחמת יום הכיפורים מול ישראל, והנהיג חזית קשוחה במסגרת המגעים להגעה להסכם שלום עימה. במקביל, הגביר את מעורבותה של סוריה בענייניה של שכנתה לבנון, מעורבות שהביאה לעימות נוסף בינה לבין ישראל במלחמת לבנון הראשונה. לאחר מותו, ביוני 2000, מונה בנו בשאר אל⁻אסד ליורשו. מתוך ויקיפדיה

חאפז אל אסד, חאפז אל⁻אסד, חאפז אסד, חאפז מח'לוף, חאפז מחלוף, חאפט' אלאסד, חאפיז מוחמד סעיד, חאפיי ז'ונגי, חאפרו, חאצ'טוריאן