חבר הלאומים או חבר האומות (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי שעקרונותיו נוסחו בחלק הראשון של חוזה ורסאי, אחד התוצרים של ועידת השלום בפריז והוקם בפועל ב⁻10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון. מטרות החבר כללו מניעת מלחמה באמצעות ביטחון קיבוצי, פירוק מנשק, יישוב סכסוכים בין מדינות באמצעות משא ומתן ודיפלומטיה ושיפור הרווחה העולמית. מתוך ויקיפדיה

חבר העמים הבריטי (באנגלית: The Commonwealth of Nations; "חבר העמים") הוא ארגון בינלאומי וולנטרי. בארגון חברות 56 מדינות עצמאיות, שכולן, למעט שתיים (מוזמביק ורואנדה), היו חלק מהאימפריה הבריטית, וכולן (למעט מוזמביק), דוברות אנגלית. מתוך ויקיפדיה

מנדט חבר הלאומים הוא מעמד משפטי שהוענק למספר טריטוריות אשר נוהלו בתנאי סעיף 22 לאמנת חבר הלאומים, מיום 28 ביוני 1919. על יסוד ההנחה כי בטריטוריות המדוברות, שיצאו מרשות המעצמות שהפסידו במלחמת העולם הראשונה, קיימת אוכלוסייה אשר עדיין אינה בשלה לשלטון עצמי, ניתן מנדט (ייפוי כוח) לאומה אחרת - הנאמן, לשלוט באופן זמני על הטריטוריה - הפיקדון, ולפעול באופן שיכשיר את האוכלוסיות המשוחררות עד הבשלתן להגדרה עצמית. עם כניסתה לתוקף של מגילת האומות המאוחדות בסוף שנת 1945, הפכו שטחי משטר המנדטים של חבר הלאומים (להוציא את דרום⁻מערב אפריקה) לשטחי נאמנות של האומות המאוחדות, כפי שהוסכם בוועידת יאלטה, היות שהאו"ם נועד למעשה להוות מסגרת בינלאומית שמחליפה את חבר הלאומים. מתוך ויקיפדיה

חבר דיון, חבר דירקטוריון, חבר דמיוני, חבר האלקטורים, חבר הכנסת, חבר הלאומים הבריטי, חבר המדינות, חבר המדינות הבריטי, חבר המדינות העצמאיות, חבר המועצות המקומיות