הסכם סֶוְור (בטורקית: Sevr Antlaşması; באנגלית: Treaty of Sèvres; ביוונית: Συνθήκη των Σεβρών; בצרפתית: Traité de Sèvres; בכורדית: Peymana Sêwrê) היה הסכם שלום בין האימפריה העות'מאנית ומדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, למעט ארצות הברית, אשר נחתם ביום 10 באוגוסט 1920 בסוור שבצרפת. לפי ההסכם חולקה האימפריה העות'מאנית באופן רשמי בין המדינות המנצחות בהתאם לסיכומי ועידת סן רמו מחודש אפריל 1920 ולוועידת לונדון מחודש פברואר 1920. בעת חתימתו של הסכם סוור חלקים מאסיה הקטנה ותראקיה נשלטו על ידי מי ממדינות ההסכמה בהמשך להפסקת האש של מודרוס מיום 30 באוקטובר 1918 ולכיבוש איסטנבול החל ב⁻12 בנובמבר 1918. בהיעדר פרלמנט עות'מאני מכהן, לאחר שזה פוזר על ידי הבריטים במרץ 1920, ההסכם לא אושר על ידי הרשות המחוקקת העות'מאנית, לא פורסם בעיתון רשמי כלשהו ולא אושר או אושרר על ידי הסולטאן מהמט השישי. מתוך ויקיפדיה

חוזה ניסטד, חוזה נישטאד, חוזה נישטד, חוזה ננקינג, חוזה סאן סטפנו, חוזה סוקרטס, חוזה סטולבובו, חוזה סן ז'רמן, חוזה סן סטפנו, חוזה סן פרנסיסקו