אדם שעיסוקו כריתת עצים וביקועם. "החוטב יצא ליער עם גרזן כדי להכין עצים להסקה." "בעבר עבדו חוטבים רבים בכריתת עצים לבנייה." "החוטב ביקע את גזעי העץ לחתיכות קטנות יותר."

כרת עצים או חלקי עץ; ניסר או ביקע עץ. "הפועל חָטַב גזעי עצים לקראת החורף." "הוא חָטַב עצים לאח במשך כל הבוקר." "ביער נהגו לחטוב עצים לצורכי בנייה והסקה."

דרשה דתית באסלאם, במיוחד זו הנישאת במסגד במסגרת תפילת יום שישי או בחג. "האימאם נשא חֻטְבָּה לפני תפילת יום שישי." "החֻטְבָּה במסגד עסקה בחשיבותה של צדקה." "בחג נשמעה חֻטְבָּה מיוחדת לקהל המתפללים."

דרשה דתית באסלאם, הנישאת בדרך כלל במסגד לפני תפילת יום שישי ולעיתים גם במועדים דתיים אחרים. "האימאם נשא ח'וטבה לפני תפילת יום שישי." "בחג הדתי נשמעה ח'וטבה שעסקה בערכי צדק וחסד." "המאמינים הקשיבו לח'וטבה שנישאה במסגד."

כינוי לאנשים העוסקים בעבודות כפיים פשוטות וקשות ונחשבים לבני המעמד הנמוך. "ביצירה הוא מתאר את חוטבי העצים ושואבי המים כחלק מן העם הפשוט." "בעיני בני התקופה נחשבו חוטבי עצים ושואבי מים לבני המעמד הנמוך." "הביטוי שימש לציון מי שעוסקים במלאכות קשות ופשוטות."

חובטת, חטובת