קרדיומיופתיה (מלטינית: Cardiomyopathy; לפי מונחי האקדמיה ללשון העברית: חולי שריר הלב) היא אוסף של מחלות הטרוגניות של שריר הלב, הקשורות בבעיה תפקודית מכנית או חשמלית ואשר לרוב מביאות להיפרטרופיה חדרית או להרחבה של שריר הלב, וזאת כתוצאה ממגוון סיבות, על פי רוב גנטיות. קרדיומיופתיה מוגדרת ככזו אם אינה נובעת ממחלות אחרות הגורמות נזק לשריר הלב כמו מחלת לב כלילית, מחלות של מסתמי הלב או יתר לחץ דם. מתוך ויקיפדיה

שריר הלב (באנגלית: myocardium) הוא אחד משלושת סוגי השריר והוא הרקמה המרכזית ממנה עשוי הלב. רקמה זו נמצאת בין הרקמה החיצונית של הלב, עילית הלב, לבין הרקמה הפנימית, פנים הלב, ומקבלת אספקת דם מהעורקים הכליליים. מתוך ויקיפדיה

אוטם שריר הלב (באנגלית: Myocardial infarction, ובראשי תיבות: MI), הידוע בכינויו העממי "התקף לב", הוא מחלת לב איסכמית שבה הפרעה באספקת דם ללב, או לחלק ממנו, גורמת למוות של תאי שריר הלב באותו אזור. אוטם לבבי נובע במרבית המקרים מחסימה של אחד מן העורקים הכליליים, הבאה בעקבות קרע של רובד טרשתי לא יציב באותו העורק, אשר עליו מתפתח קריש דם שחוסם את העורק. כתוצאה מן החסימה מתפתחת איסכמיה של רקמת שריר הלב, ואם מצב זה לא מטופל תוך זמן קצר, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך (אוטם) באותה רקמה לבבית. התמותה המוקדמת כתוצאה מהתקף לב, במהלך החודש הראשון לאחר האירוע, מוערכת בכ⁻30%, מתוכם יותר ממחצית ממקרי המוות מתרחשים טרם ההגעה לבית החולים. אף על פי שהתמותה כתוצאה מהתקף לב נמצאת בתחילת המאה ה⁻21 בירידה, עדיין אחד מכל 25 מטופלים שמקבלים טיפול בבית חולים מת במהלך השנה הראשונה שלאחר האירוע. מתוך ויקיפדיה

דלקת שריר הלב (בלעז: מיוקרדיטיס, Myocarditis) היא מחלה המתאפיינת בכניסה של תאי דלקת לתוך תאי שריר הלב (המיוקרד) ותהליך אכילתם והריסתם של תאי השריר (בלעז: Myocytes) על ידי תאי הדלקת. לאחר מכן הופכים המיוציטים להיות נמקיים, ולא ניתן לזהות בהם את גרעיני התא. התא מתפרק ומשחרר את תכולתו לנוזל החוץ תאי. ברוב המקרים המצב הקליני מסתיים ללא כל סיבוכים, והדלקת אף אינה מאובחנת. במקרים אחרים המחלה קשה, ואף מסתיימת במוות. מתוך ויקיפדיה

אוטל קרנוואלה, אוטל קרנוולה, אוטלדה, אוטם לבבי, בלם פגוש, אוטמאר היצפלד, אוטמאר ואלטר, אוטמר היצפלד, אוטמר הסלר, אוטמר ואלטר