חוסיין בן טלאל (בערבית: حسين بن طلال, בתעתיק מדויק: חסין בן טלאל; 14 בנובמבר 1935 – 7 בפברואר 1999) היה מלך ירדן בשנים 1952–1999. אל מול מאורעות סוערים ב⁻47 שנות כהונתו, הצליח חוסיין לשמור על כתרו ולהעבירו לבנו. חוסיין שימש בתפקיד חשוב בהיסטוריה של ארצו והשפיע רבות גם על תולדותיה של מדינת ישראל. חוסיין היה בין המנהיגים הערבים הראשונים שנפגשו עם מנהיגים פוליטיים ישראלים והיה ראש המדינה הערבי השני אשר חתם עם ישראל על הסכם שלום. מתוך ויקיפדיה

חוסיין בִּן טלאל (בערבית: حسين بن طلال; 14 בנובמבר 1935 – 7 בפברואר 1999) היה מלך ירדן בשנים 1952–1999. אל מול מאורעות סוערים ב⁻47 שנות כהונתו, הצליח חוסיין לשמור על כתרו ולהעבירו לבנו. חוסיין שימש בתפקיד חשוב בהיסטוריה של ארצו, אך השפיע רבות גם על תולדותיה של מדינת ישראל. חוסיין היה בין המנהיגים הערבים הראשונים שנפגשו עם מנהיגים פוליטיים ישראלים, והיה ראש המדינה הערבי השני אשר חתם עם ישראל על הסכם שלום. מתוך ויקיפדיה

מלך ירדן הוא ראש בית המלוכה השולט על שטחי מדינת ירדן. המונרכיה הירדנית החלה בשנת 1921 וכוננה בעזרתם של הבריטים. מתוך ויקיפדיה

טלאל בן עבדאללה (בערבית: طلال بن عبد الله; 26 בפברואר 1909 – 7 ביולי 1972) היה מלך ירדן מ⁻20 ביולי 1951 עד שאולץ לוותר על כיסאו מסיבות נפשיות ב⁻11 באוגוסט 1952. מתוך ויקיפדיה

חוסיין עבד אל⁻האדי, חוסיין עלי מונתזרי, חוסיין פתאל, חוסיין רופא, חוסיין שהיד סוהרוורדי, חוסין (בנו של עלי), חוסין בן עלי, חוסינגה, חוסיפה, חוסליטו