חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד⁻1994 הוא החוק הקובע חובת ביטוח בריאות לתושבי ישראל, ואת סל השירותים הרפואיים שיינתן באמצעות קופות החולים. מתוך ויקיפדיה

ביטוח בריאות הוא ביטוח המכסה הוצאות הקשורות לטיפול רפואי. המבוטח משלם סכום נמוך יחסית ("פרמיה"), תמורת תשלום עבור הוצאות רפואיות בעת הצורך. כמו סוגי ביטוח אחרים, המבוטח משלם כדי להקטין את הסיכון הכלכלי שיעמוד בפני הוצאות כבדות בעתיד. המבטח יכול להיות המדינה (במקרה של ביטוח בריאות ממלכתי), ארגון ללא כוונת רווח (כמו קופות החולים בישראל) או חברה מסחרית (חברת ביטוח) שמנקודת מבטה, הפרמיות של כלל המבוטחים מכסות את התשלומים עבור אותם מבוטחים שההוצאות הרפואיות בגינם גבוהות. מתוך ויקיפדיה

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה⁻1995 הוא חוק המסדיר את פעולתו של המוסד לביטוח לאומי וקובע את ההוראות העיקריות בנוגע לזכאות לקצבאות הניתנות על ידי המוסד ולהענקתן ובנוגע לדמי ביטוח לאומי, שהם מקור מימון עיקרי לפעולת המוסד (מקור שני הוא תקציב המדינה). החוק נחקק על ידי הכנסת בשנת 1953, והוא החוק העיקרי המסדיר בישראל את פעולתה של מערכת הביטחון הסוציאלי בה. חוק זה עולה בקנה אחד עם הערכים הסוציאליים במשפט העברי שכולם למדים מעקרון "כל ישראל ערבים זה לזה". מתוך ויקיפדיה

חוק בויל, חוק בויל⁻מריוט, חוק בוסמן, חוק ביו סבר, חוק ביו⁻סבר, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ה⁻1995, חוק בייס, חוק ביר, חוק בישראל, חוק בית הלורדים (גירוש והשעיה) (2015)