חוֹק סְנֶל הוא חוק פיזיקלי העוסק בשבירה של קרניים במעבר בין שני תווכים בעלי מקדם שבירה שונה, כלומר תווכים בהם מהירות האור שונה. החוק קרוי על שם המתמטיקאי ההולנדי וילברורד סנל, שגילה אותו בשנת 1621. אולם סנל לא היה הראשון שגילה את החוק: ההיסטוריון רושדי רשד טען, שניסוח של החוק אפשר למצוא בכתביו של איבן סאל משנת 984 לספירה. בנוסף לכך ידוע שתומאס הריוט, בן זמנו של סנל מאוקספורד, גילה את החוק ב⁻1602 אולם, כמו סנל, מעולם לא פרסם את ממצאיו. דקארט, בזמן שהותו בליידן, ניסח את החוק לראשונה על ידי שימוש בפונקציית הסינוס (ראו להלן), והוא מופיע בספרו "מאמר על המתודה" משנת 1637. מאוחר יותר האשים הויגנס (שקרא את מחברותיו של סנל) את דקארט בפלגיאט. בצרפת נקרא חוק סנל עד עצם היום הזה "חוק דקארט" או "חוק סנל⁻דקארט". מתוך ויקיפדיה

חוק דולונג⁻פטיט, חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, חוק דיכוי הכישוף מס' 3 של שנת 1957, חוק דיני ממונות, חוק דלטון, חוק דרסי, חוק דתיים שלובים, חוק האבל, חוק האווירונאוטיקה והחלל הלאומי, חוק האוזר