חוק סנל הוא חוק פיזיקלי העוסק בשבירה של קרניים במעבר בין שני תווכים בעלי מקדם שבירה שונה, כלומר תווכים בהם מהירות האור שונה. החוק קרוי על שם המתמטיקאי ההולנדי וילברורד סנל שגילה אותו בשנת 1621. אולם סנל לא היה הראשון שגילה את החוק: ההיסטוריון רושדי רשד טען, שניסוח של החוק אפשר למצוא בכתביו של איבן סאל משנת 984 לספירה. בנוסף לכך ידוע שתומאס הריוט, בן זמנו של סנל מאוקספורד, גילה את החוק ב⁻1602 אולם, כמו סנל מעולם לא פרסם את ממצאיו. דקארט, בזמן שהותו בליידן, ניסח את החוק לראשונה על ידי שימוש בפונקציית הסינוס (ראו להלן), והוא מופיע בספרו "מאמר על המתודה" משנת 1637. מאוחר יותר האשים הויגנס (שקרא את מחברותיו של סנה) את דקארט בפלגיאט. בצרפת נקרא חוק סנל עד עצם היום הזה "חוק דקארט" או "חוק סנל⁻דקארט". מתוך ויקיפדיה

חוק סטפן⁻בולצמן, חוק סטרלינג של הלב, חוק סככת האופניים, חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, חוק סנל⁻דקארט, חוק סקוטלנד (1998), חוק סרבנס⁻אוקסלי, חוק עבודת הנוער, חוק עבודת נשים