חקיקה למפרע היא חקיקה שתחילת תוקפה נקבעה למועד שקדם להשלמתה. זאת, בניגוד לעיקרון הבסיסי לפיו נורמות חדשות שקובע המחוקק הן צופות פני עתיד. עיקרון זה נובע מאחד הכללים הבסיסיים של עקרון החוקיות, לפיו אין עונשין אלא אם מזהירין. לפיכך, ברירת המחדל היא כי חוק אינו חל למפרע, אלא אם כן נקבע בו במפורש אחרת. ייתכנו שני סוגים של חקיקה למפרע: חקיקה רטרואקטיבית, שמשנה את המצב החוקי למפרע, וחקיקה רטרוספקטיבית, שאינה משנה את המצב החוקי למפרע, אך היא משנה את תוצאותיהן של פעולות שנעשו בעבר. חוק רטרוספקטיבי, שבא לתת תוקף חוקי למעשים חסרי תוקף כזה שנעשו בעבר, נקרא חוק תשריר. מתוך ויקיפדיה

חוק שריון שלילת זכות השיבה, חוק תביעת הזכויות 1689, חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים, חוק תשעה באב, חוקה, חוקה (ישראל), חוקוק, חוקוק (יישוב עתיק), חוקוק אללה