חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) הוא דמות מקראית, מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס. בתקופת מלכותו החריבה האימפריה האשורית החדשה את הממלכה השכנה, ממלכת ישראל, ואף כבשה חלקים מממלכתו. חזקיהו מתואר במקרא כמלך שלחם בפלשתים, מרד באשור, ביטל את פולחן האלילים ואת הפולחן מחוץ למקדש שבירושלים. מתוך ויקיפדיה

חזקיה ראש הגולה, חזקיה ריש גלותא, חזקיה שבתי, חזקיהו, חזקיהו דה⁻סילווה, חזקיהו יהושע פייבל תאומים, חזקיהו יוסף מישקובסקי, יוסף שרייבר, חזקיהו מישקובסקי, חזקיהו מלך יהודה