הילל בן שחר () הוא כינוי או אפיתט המוזכר בספר ישעיהו בקינה הסאטירית המכונה "המשל על מלך בבל" (שם, ג–כג; "משל" כאן במשמעות דברי לעג, "משל ושנינה"). המלך המת (או העתיד למות), מושא הקינה, מדומה להילל בן שחר, ששאף לעלות השמימה אך סופו שהוא מוטל, מושפל ומבוזה, למעמקי שאול. האזכור של הילל נושא אופי מיתי, ומקובל לחשוב שהוא משקף מיתוס כוכבי קדום על אל מורד שנפל. אך למרות המאמצים לזהות את הילל ולאתר את הרקע המיתולוגי שלו, אם רקע כזה קיים, נותרה דמותו לוטה בערפל. בנצרות נודע הילל בשם לוציפר (בלטינית: Lucifer, על פי תרגום הוולגטה), ולימים זוהה עם השטן. מתוך ויקיפדיה

יהודה ליב לנדא (באנגלית: Judah Leo Landau; ח' באייר ה'תרכ"ו, 23 באפריל 1866 - י"ג באלול ה'תש"ב, 26 באוגוסט 1942) היה רב, משורר, מחזאי, פיליטוניסט ומתרגם עברי בגליציה ובדרום אפריקה. מתוך ויקיפדיה

חיים הלל בן⁻ששון (Ben⁻Sasson; כ"א בשבט תרע"ד, 17 בפברואר 1914 – כ"ט באייר תשל"ז, 16 במאי 1977) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום התמחותו הוא תולדות היהודים בימי הביניים, ובנוסף, סוגיות בתולדות היהודים בארץ ישראל בעת החדשה. מתוך ויקיפדיה

הילינגדון (רובע), הילית ישורון, הילית כהן, הילך חוקי, הילכו שניים יחדיו, הילל בן שכר, הילל וייס, הילל ויס, הילל מנוח, הילל סלובק