חמאם (בטורקית: Hamam; בערבית: حمّام), או בית מרחץ טורקי, הוא בית מרחץ לח המקובל ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה. האירופאים למדו אודות החמאם באמצעות מגעיהם עם האימפריה העות'מאנית, ועל כן הוא סווג כ"טורקי" (בטורקית ובערבית החמאם אינו מוגדר כ"טורקי"). בהתייחס לבתי המרחץ באל⁻אנדלוס מקובל גם המינוח "בית מרחץ מורי", ובעברית ישראלית מדוברת מכונה החמאם לעיתים בכינוי (המכיל כפילות או יתירות) "סאונה לחה". מתוך ויקיפדיה

בית מרחץ הוא מבנה המשמש לרחצה. המונח מתייחס בדרך⁻כלל לבתי מרחץ ציבוריים. בבתי מרחץ ציבוריים שונים יש מידה שונה של פרטיות לרוחצים. מרביתם כוללים הפרדה בין המינים, אחרים כוללים גם הפרדה בין גילאים שונים, ובמיעוטם יש חדרים המאפשרים רחצה בפרטיות מלאה. מתוך ויקיפדיה

בית המרחץ העתיק שוכן בסמוך למעיין מרים בכיכר המעיין שבנצרת. המקום התגלה באקראי על ידי אליאס שאמה, אשר רכש חנות בכיכר בשנת 1993. בית המרחץ מתוארך בוודאות לתקופה הצלבנית וייתכן שהיה בשימוש קודם לכן, ואולי אף בתקופה הרומית. המקום פתוח לקהל וניתן לסייר בחדר החם, ולהתרשם מההיפוקאוסט ומהתנור. מתוך ויקיפדיה

מוּזֶה דֶה קְלוּני (צרפתית: Musée de Cluny) או בשמו הרשמי, "המוזיאון הלאומי על ימי הביניים" (Musée National du Moyen Âge) הוא מוזיאון הנמצא ברובע החמישי של פריז. מתוך ויקיפדיה

בית מקדש מעט, בית מקהלה, בית מקס ליבלינג, בית מקרא, בית מרזח, בית מרכז האמנויות (יפו), בית מרלבורו, בית מרקחת, בית מרקחת הנגב, בית משהיוף