חמישיית דג השמך או חמישיית הטרוטה הוא הכינוי הנפוץ לחמישיית פסנתר בלה מז'ור מאת שוברט, מס' 667 ברשימת דויטש. זו אחת היצירות הפופולריות והאהובות של המלחין, במיוחד הפרק הרביעי שלה - וריאציות על השיר דג השמך. החמישייה כתובה להרכב של פסנתר, כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס (ההרכב המוכר יותר כיום, של חמישיית פסנתר להרכב של פסנתר ורביעיית מיתרים, טרם התגבש באותה תקופה). שוברט חיבר את היצירה ב⁻1819, כשהיה רק בן 22 (השיר "דג השמך" נכתב שנתיים קודם לכן, וזכה לפופולריות רבה), אבל היא יצאה לאור בדפוס רק לאחר מותו, ב⁻1829. האופי הכללי של היצירה כולה אופטימי וטוב⁻מזג, והיא מצטיינת בתזמור בהיר במיוחד - בעיקר בזכות הכתיבה לפסנתר, ברגיסטר גבוה מהרגיל (במקומות רבים שתי הידיים מנגנות קו מלודי יחיד באוקטבות, ללא תמיכה מרגיסטר הבאס של הפסנתר), וכן בזכות הרכב הכלים הלא שגרתי, שמפקיד את קו הבאס בידי הקונטרבס ומאפשר לצ'לו לנגן תפקיד מלודי מאוד וגבוה יחסית. מתוך ויקיפדיה

דג השמך (בגרמנית: Die Forelle), אופוס 32 (550 ברשימת דויטש) הוא ליד מלא חיים, שפרנץ שוברט הלחין בשנת 1817. היצירה הזו, בעלת הפופולריות העצומה, נועדה לקול סולו ולפסנתר. המילים לקוחות משלושת הבתים הראשונים מבין ארבעה בפואמה מאת כריסטיאן פרידריך דניאל שובארט. מתוך ויקיפדיה

דג הספר, דג הפטיש, דג הצובל, דג הצפרדע, דג השלפוחן, דג השמן, דג השמש, דג התינוק, דג וטוגנים, דג וצ'יפס