חוסיין בִּן טלאל (בערבית: حسين بن طلال; 14 בנובמבר 1935 – 7 בפברואר 1999) היה מלך ירדן בשנים 1952–1999. אל מול מאורעות סוערים ב⁻47 שנות כהונתו, הצליח חוסיין לשמור על כתרו ולהעבירו לבנו. חוסיין שימש בתפקיד חשוב בהיסטוריה של ארצו, אך השפיע רבות גם על תולדותיה של מדינת ישראל. חוסיין היה בין המנהיגים הערבים הראשונים שנפגשו עם מנהיגים פוליטיים ישראלים, והיה ראש המדינה הערבי השני אשר חתם עם ישראל על הסכם שלום. מתוך ויקיפדיה

חַסַן בן עַלי בְן אַבי טַאלִב (בערבית: الحسن بن علي بن أبي طالب) היה נכדו הבכור של הנביא מוחמד, אשר נחשב על ידי מרבית המוסלמים השיעים לאימאם השיעי השני. פלגים אחרים מחשיבים את אחיו הצעיר חוסיין בתור האימאם השיעי השני, מאחר שתקופת שלטונו הייתה קצרה מאוד, והוכרה על ידי מוסלמים מעטים. למרות זאת, חסן נחשב לדמות חשובה בקרב הסונים והשיעים, כאחד ממשפחתו וממלוויו (צחאבה) של מוחמד. מתוך ויקיפדיה

הנסיך חסן בן טלאל (בערבית: الحسن بن طلال; נולד ב⁻20 במרץ 1947 בעמאן, ירדן) הוא אחיו של חוסיין, מלך ירדן, ויורש העצר בשנים 1965–1999. מתוך ויקיפדיה

חוסטיסיאליסמו, חוסיין, חוסיין (בן עלי), חוסיין (בנו של עלי), חוסיין אבן אחמד, חוסיין איבן עלי, חוסיין אל⁻ח'אלידי, חוסיין אל⁻חאלידי, חוסיין אל⁻חוסייני, חוסיין אל⁻מג'אלי