חסן בן עלי בן אבי טאלב (בערבית: الحسن بن علي بن أبي طالب) היה נכדו הבכור של הנביא מוחמד, אשר נחשב על ידי מרבית המוסלמים השיעים לאימאם השיעי השני. פלגים אחרים מחשיבים את אחיו הצעיר חוסיין בתור האימאם השיעי השני, מאחר שתקופת שלטונו הייתה קצרה מאוד, והוכרה על ידי מוסלמים מעטים. למרות זאת, חסן נחשב לדמות חשובה בקרב הסונים והשיעים, כאחד ממשפחתו וממלוויו (צחאבה) של מוחמד. מתוך ויקיפדיה

השריף חוסיין בן עלי בערבית: حسين بن علي (חסין בן עלי) (1853 - 4 ביוני 1931) היה ראש השושלת ההאשמית המלכותית. שימש כשריף ואמיר של מכה בין 1908 ל1917, אז הכריז על עצמו כמלך חג'אז ומלך כל הערבים, וקיוה לקבל את הכרת בריטניה בתמורה למרד שינהיג נגד האימפריה העות'מאנית (המרד הערבי). בשנת 1924 הכריז על עצמו כח'ליף. בשנה זאת גם הובסו כוחותיו שבמכה על ידי המלך עבד אל⁻עזיז אל סעוד. בעקבות התבוסה מסר את תאריו ותפקידיו לבנו הבכור עלי בן חוסיין מחיג'אז, אך גם הלה ברח מחג'אז מפני משפחת סעוד. מתוך ויקיפדיה

החכם הקראי יפת בן עלי הלוי (מכונה גם בשם סעיד) היה פייטן, מדקדק, ופרשן מקרא בן המאה ה⁻10. הוא ידוע גם בשם הערבי "אבו עלי חסן בן עלי אלבצרי". הוא מפורסם בעיקר בפרשנותו לכל התנ"ך, ביאור הדקדוק העברי ופולמוסו עם היהדות הרבנית, הנצרות והאסלאם. מתוך ויקיפדיה

הנסיך חסן בן טלאל, חסן בן טלאל, חסן בן משיח, חסן⁻י סבאח, שמואל בן עלי

יפרח חביב, יפרם קורץ, יפת, יפת (דמות מקראית), יפת בן נח, יפת תואר, יפת"ח, יפתח (אורטוריה, קריסימי), יפתח (קיבוץ), יפתח אופיר