כלי נשק קר בעל להב ארוך וחד, המשמש לדקירה ולחיתוך. "הלוחם שלף את חרבו מן הנדן." "במוזיאון הוצגה חרב עתיקה מן התקופה הרומית." "הנסיך אחז בחרב מעוטרת בטקס ההכתרה."

מבנה הרוס ונטוש. "בקצה הכפר ניצבה חורבה עתיקה מכוסה קיסוס." "הילדים שיחקו ליד החורבה הנטושה." "החוקרים גילו ממצאים ארכאולוגיים בין קירות החורבה."

מקוס הרוס ונטוש

חורבה

סרבנות או לחימה בחרב מתייחסת לכישוריו של "איש חרב", אדם הבקיא באומנות החרב. המונח הוא מודרני, וככזה שימש בעיקר להתייחס לגידור קטנטנות, אך בהרחבה ניתן להחיל אותו גם על כל אומנות לחימה הכוללת שימוש בחרב. היווצרות המילה האנגלית "איש חרב" מקבילה למילה הלטינית "גלדיאטור", מונח של הלוחמים המקצועיים שנלחמו זה בזה ושלל אויבים אחרים לבידור הצופים באימפריה הרומית. המילה "גלדיאטור" עצמה באה מהמילה הלטינית "גלדיוס", שהיא סוג של חרב. מתוך ויקיפדיה

"הלוחם הכניע את יריבו באבחת חרב אחת." "הוא חתך את החבל באבחת חרב מהירה." "הדמות בסיפור חיסלה את אויביה באבחת חרב."

חרב חדה משני צידיה

פעולה, רעיון או מצב שעלולים להביא לתוצאות הפוכות מהמטרה שלשמה נעשו או נוצרו. "הקדמת הבחירות התגלתה כחרב פיפיות לאחר שמפלגתו של ראש הממשלה הובסה בבחירות."

חברות, רחבות