שם פעולה של חָשַׂךְ: מנע, לא נתן. "ההנהלה חָשְׂכָה מן העובדים מידע חיוני." "האב חָשַׂךְ מבנו את האמת במשך שנים." "אין לחסוך מהמטופל הסבר ברור על מצבו."

היעדר אור; אפֵלה; עלטה; חושך. "החדר שקע בחשכה מוחלטת לאחר הפסקת החשמל." "בחוץ שררה חשכה, ורק אור הירח האיר מעט את הדרך." "הם צעדו בזהירות בתוך החשכה."

בורות; נחשלות תרבותית או מחשבתית. "המחבר תיאר את התקופה כזמן של חשכה תרבותית." "לדבריה, מניעת חינוך מן הציבור מובילה לחשכה חברתית." "הנאום יצא נגד חשכה מחשבתית וקרא לעידוד הידע."