אחד החושים, המצוי בלשון ומאפשר להבחין בטיבם של מאכלים ומשקאות. "חוש הטעם נחלש לעיתים בזמן מחלה." "הילד פיתח טעם רגיש במיוחד למאכלים חריפים."

אופיים של מזון, משקה או חומר אחר כפי שהוא מורגש בחוש הטעם. "למרק יש טעם עשיר ועדין." "התרופה השאירה בפה טעם מר." "לגבינה הזאת יש טעם מלוח במיוחד."

סיבה; נימוק; הצדקה. "מה הטעם בהחלטה הזאת?" "אין טעם להתווכח כשאיש אינו מוכן להקשיב." "הוא הסביר את הטעם לשינוי בתוכנית."

הדגשה של הברה מסוימת במילה בעת ההגייה. "במילה הזאת הטעם נופל על ההברה האחרונה." "שינוי הטעם עשוי לשנות את אופן ההגייה." "המורה הסבירה היכן נמצא הטעם במילה."

כל אחד מן הסימנים המצורפים לנוסח המקרא ומורים על אופן ההטעמה וההקראה. "הקורא בתורה צריך להכיר היטב את הטעמים." "לכל טעם במקרא יש תפקיד תחבירי ומוזיקלי." "הילדים למדו לזהות כמה מטעמי המקרא."

"בנאומו נשמעו דברי טעם שקירבו בין הצדדים." "למרות הוויכוח הסוער, היא אמרה דברי טעם והרגיעה את הנוכחים." "המאמר כולל דברי טעם על דרכי ההתמודדות עם המשבר."

אנינות, טעם משובח

הכניס מעט לפיו. "הוא טעם את המרק."

אכל. "המבקר טען שמעולם לא טעם אוכל כל כך טעים."

חש בעזרת חוש הטעם

התנסה, חווה. "הוא טעם את משמעות החופש."